בזמן האחרון אני חוקר לעומק את היוניברסל אנליטיקס ה(דיי) חדש והיום אני רוצה לנסות להסביר לכם מה השינוי הגדול לעומת הקלאסיק אנליטיקס (זה שהשתמשנו בו עד היום), ואיך היוניברסל אנליטיקס מודד את הנתונים.
המידע הזה קיים באינטרנט בכל מיני מקומות (בין היתר במדריכים הרשמיים של גוגל אנליטיקס) אבל אני חושב שאם אביא אותו בצורה מסודרת ונוחה לקריאה זה יעשה לכם קצת שכל ויעשה לכם קצת סדר בבלאגן.
אז קודם כל – אם עוד לא עברתם ליוניברסל אנליטיקס אני ממליץ לעשות את זה עכשיו!
אני יודע, אבינש קאושיק ועוד הרבה מומחי אנליטיקס לא ממליצים לעבור מהר, אבל אני בכל זאת חושב שעדיף לכם לעשות את זה עכשיו מאשר לחכות לשדרוג הכפוי של גוגל שבוודאי יקרה עד סוף 2014.
אז איך יוניברסל אנליטיקס עובד, ואיך זה שונה מגוגל אנליטיקס שהכרנו עד היום
קודם כל, השינוי העיקרי הוא שהקלאסיק אנליטיקס עובד ברמת הלקוח, ואילו יוניברסל אנליטיקס עובד ברמת השרת.
זה אומר שעד היום כאשר נכנסתם לאתר שיש בו את הקוד של גוגל אנליטיקס הקלאסי, היתה נשתלת אצלכם עוגייה במחשב עם כל הפרטים של הביקור שלכם – מאיפה הגעתם, איזה מספר ביקור זה שלכם, כמה זמן שהיתם באתר ועוד נתונים שהיו נשמרים בכמה עוגיות שונות:
עוגיית _utma שומרת מידע על הvisitos (פוקעת אחרי שנתיים מהביקור האחרון),
עוגיית _utmb שומרת מידע על הסשן הנוכחי והיא פוקעת אחרי 30 דקות מזמן הביקור האחרון שלכם או בסוף היום,
עוגיית _utmz שומרת מידע על מקור התנועה שממנו הגעתם לאתר (פוקעת אחרי 6 חודשים),
עוגיית _utmv שומרת מידע על הגולש שנאסף על ידי setCustomVar (פונקציה שהוחלפה על ידי Custom Dimensions ביוניברסל אנליטיקס).
(מי שמעניין אותו לחקור את הנושא יכול לקרוא בהסברים הרשמיים של גוגל אנליטיקס לנושא העוגיות).
הנה דוגמא לעוגיית utma שהאתר בועות שם במחשב שלכם:
כאשר אתם נכנסים לאתר שמותקן בו גוגל אנליטיקס, הדפדפן טוען ספריית ג׳אווה סקריפט שמאפשרת לכם לשלוח קריאות לשרתים של אנליטיקס בעזרת פוקנצייה שנקראת push, ובפונקציה הזאת אתם שולחים hits שזה בעצם מידע על הפעולות של הגולש באתר. למשל אם אתם כותבים את השורה הבאה זה שולח לאנליטיקס מידע על כך שקרה event מסוים במהלך הביקור:
_gaq.push([‘_trackEvent’,’Category’,’Action’,’Label’, Value]);
ואם אתם כותבים את השורה הזו זה שולח לאנליטיקס hit על צפייה בעמוד מסויים:
_gaq.push([‘_trackPageview’ , ‘/somePage.html’]);
וכו׳ וכו׳
בכל אופן הבעיתיות עם הקלאסיק אנליטיקס היתה שהעוגיות ששמרו את המידע היו מוגבלות למחשב הזה בלבד, ולדפדפן הזה בלבד. זה אומר שהם גולש מסוים נכנס לאתר מסוים מדפדפן כרום ואחרי כמה דקות נכנס לאותו אתר מדפדפן ספארי – האנליטיקס ספר אותו כשני מבקרים שונים לחלוטין למרות שזה היה אותו גולש ואותו מחשב. יותר מזה – אם בדרך חזרה מהעבודה נכנסתי לבדוק מחירים באתר מסוים ושמרתי את הלינק כדי להסתכל על המוצר הזה שוב פעם בבית – גם כאן הקלאסיק אנליטיקס זיהה אותי כגולש שונה מה שיצר חוסר דיוק גדול מאוד בכל המדידה של הנתונים.
לעומת זאת, היוניברסל אנליטיקס שומר את רוב הנתונים בשרת ולא במחשב האישי. וזה אומר שיש אפשרות, ואני מדגיש יש אפשרות (ודיי מסובך להשתמש בה בינתיים) להגיד לאנליטיקס שהמשתמש שנכנס לאתר שלנו במובייל זה אותו משתמש שנכנס לאתר מכרום וגם אותו אחד שנכנס מדפדפן ספארי כעבור מספר ימים.
ואיך עושים את זה? בעזרת הMeasurement Protocol
Measurement Protocol & Universal Analytics for Dummies
אז אחרי שהבנו איך עובד הקלאסיק אנליטיקס, בואו נראה איך יוניברסל אנליטיקס מודד את הנתונים:
קודם על ביוניברסל אנליטיקס יש רק עוגייה אחת – _ga , והמידע היחיד שהיא שומרת בתוכה הוא מספר ייחודי ורנדומלי לכל גולש שנכנס לאתר. ברגע שנכנסתם לאתר כלשהוא בפעם הראשונה אתם תזוהו עם מספר מסוים, שיישלח לשרתים של גוגל אנליטיקס עם כל hit שישלח באמצעות הMeasurement Protocol.
הMeasurement Protocol זה בעצם HTTP Request שאנחנו שולחים לשרתים של גוגל אנליטיקס כאשר עליו מועמסים כל הנתונים אותם אנחנו רוצים לשלוח.
הMeasurement Protocol URL נראה בערך כך:
http://www.google-analytics.com/collect?v=1&tid=UA-XXXX-Y&cid=123&t=pageview&dp=%2Fsubpage
כאשר:
www.google-analytics.com/collect – זו הכתובת של השרתים של גוגל אנליטיקס (אם אתם רוצים לשלוח מידע מעמוד עם ssl תקפידו לכתוב https://ssl במקום http://www),
&tid=UA-XXXX-Y – זה מספר החשבון שלכם באנליטיקס,
&cid=123 זה המספר היחודי של הגולש,
&t=pageview – זה סוג הHIT אותו אנחנו שולחים לשרתים של היוניברסל אנליטיקס,
ואחרון חביב – &dp=%2Fanypage – זה הכתובת של העמוד עליה אנחנו מדווחים (שימו לב שאתם חייבים לקודד תוים. במקרה שלנו %2F זה / (עוד על קידוד URLים אפשר לקרוא כאן).
הערה חשובה: את הפרמטרים v,tid,cid ו-t חייבים לשלוח. באופן עקרוני כל השאר בונוס אבל בכל פעם שאתם שולחים hit מסוג מסויים אתם חייבים לצרף אליו את הפרמטרים הנוספים שקשורים אליו. כך למשל אם אתם שולחים t=pageview אתם חייבים לצרף אליו את הפרמטר של כתובת הדף – dp. אם אתם שולחים hit של event אתם חייבים לצרף אליו ec ו-ea, וכנ״ל לגבי שאר הhits שניתן לשלוח (pageview, event, transaction, item, social ,exception, timing, appview).
היופי בשיטה הזאת הוא בקלות שבה ניתן לשלוח נתונים לשרתים של האנליטיקס:
אם אנחנו רוצים לשלוח מידע על Event למשל, פשוט צריך להוסיף לקישור את הפרמטרים ec (=event category), ea (=event action), וכמובן שגם el וev אם רוצים (לא חובה).
אם אנחנו רוצים לשלוח מידע על מקור ההגעה של הגולש לאתר – עושים את זה עם פרמטר dr,
אם אנחנו רוצים לשלוח כתובת שונה ממה שמופיע בדפדפן – פרמטר dp (והטייטל עם dt),
ועוד פרמטר מגניב זה האפשרות לשלוח מידע על אינטרקציות של הגולשים עם לחצני הסושיאל באתר שלנו, ואת זה עושים עם sn (מידע על הsocial network), פרמטר sa (=מידע על social action) ו-st (מידע על social target שזה העמוד בו התבצע הלייק).
הדרך הכי פשוטה זה לעשות את זה עם גוגל טג מנג׳ר כמו שהסברתי כאן)
וכן הלאה וכן הלאה (את רשימת הפרמטרים המלאה של יוניברסל אנליטיקס אפשר לראות כאן).
רוצים לעשות ניסוי? קדימה!
קודם כל תכנסו לתצוגת real time>content בגוגל אנליטיקס, ותוודאו שאתם באמת משתמשים ביוניברסל ולא באנליטיקס הרגיל.
לאחר מכן פשוט תכתבו בדפדפן את השורה הבאה, ואל תשכחו להחליף את tid במספר של החשבון שלכם:
http://bit.ly/paste-it-and-change-the-tid-to-your-number
עכשיו תחזרו לריל טיים ו…טאדאם!
רואים?
בלי אתר, בלי קוד אנליטיקס, בלי קוקיז ובלי בטיח שלחנו לגוגל אנליטיקס את הנתונים בעזרת שורה אחת פשוטה.
(אל תשכחו שתווים מיוחדים בURL צריכים להיות מקודדים. בשביל זה אפשר להשתמש בכלי הזה).
כמובן שבאותה מידה היינו יכולים לשלוח event או כל מידע אחר, והדבר הכי מגניב פה זה שבצורה כזו אפשר לשלוח נתונים לשרתים של אנליטיקס מכל מכשיר חשמלי!
צפו בסרטון ותראו איך LOVES DATA התקינה conversion tracking במכונת אספרסו:
זהו זה. סיימנו להיום. עכשיו מה שנשאר לכם זה לעשות לייק פה למטה ולשתף עם החברים 🙂