ליקספיקס – גוגל אנליטיקס, גוגל תג מנג'ר ואופטימיזציה

איך לעשות אופטימיזציה לדפי נחיתה בעזרת הפיצ’ר הסודי של גוגל אנליטיקס

אני חושב שמדד הבאונס רייט זה המדד הכי מוכר שיש בגוגל אנליטיקס, ובכל זאת משווקי אינטרנט רבים עושים בו שימוש לא נכון.

באונס רייט (Bounce Rate) למי שלא יודע, הוא מדד בגוגל אנליטיקס שמבטא את אחוז הגולשים שהגיעו לדף נחיתה מסוים בתוך האתר אבל לא עברו לדף אחר, או לא ביצעו שום פעולה נוספת באתר שדווחה לגוגל אנליטיקס (שליחת איוונט למשל).

כדי להבין את המדד הזה טוב יותר, נציין שכל עוד הגולש לא שלח hit נוסף לגוגל אנליטיקס (למשל event או pageview) הוא ייספר בתור באונס, ולא משנה כמה זמן הוא שהה בפועל בדף הנחיתה.

בדרך כלל מפרשים את מדד הבאונס רייט בתור אינדיקציה שמודדת האם הגולשים מצאו את מבוקשם בדף הנחיתה. אם הבאונס גבוה זה אומר שהדף לא רלוונטי עבורם או שהם לא הצליחו למצוא את מה שחיפשו (ולכן הם יצאו מיד אחרי שנכנסו), ואם הבאונס נמוך זה אומר שהם מצאו את מה שחיפשו, עברו לדף הבא ובעצם “איפסו” את הבאונס.

כמובן שזוהי ההגדרה רק באופן כללי ויש לה עוד הרבה תתי סעיפים ומקרי קיצון (למשל באתרי one page בהם אין דף נוסף), אבל לצורך הפוסט זה מספיק.

איך להמנע מהטעות הנפוצה של בעלי אתרים בניתוח מדד הבאונס רייט

רוב האנשים שאני מכיר, כאשר הם באים לנתח את מדד הבאונס רייט, הולכים לדוח Behavior > Landing Pages ואז ממיינים את התוצאות על פי הבאונס שלהם בסדר יורד:

העניין הוא שברור לכל בר דעת שדף עם כניסה אחת ובאונס 100% נמצא בסדר עדיפויות הרבה יותר נמוך מאשר דף עם 10,000 כניסות ובאונס 55%, ולכן לא יתכן שניגש לבצע אופטימיזציה לדפים עם באונס 100% מבלי להתחשב בכמות הכניסות לדפים הללו, כלומר הנתון שמופיע תחת עמודת ה-Sessions.

המתקדמים מביניכם בוודאי חושבים על האפשרות ליצור פילטר על הדוח שיתן לנו רק את הדפים החשובים, כלומר תן לנו רק את אלו שיש להם יותר מ-1,000 כניסות ובאונס גבוה מ-50% (למשל), ובצורה כזו אנחנו מבטיחים לעצמנו שנקבל רק את הדפים העיקריים באתר (1,000 כניסות זה כבר משהו לא מבוטל), ורק את אלו שבאמת סובלים מבאונס גבוה (נכון ש-50 זה לא מאד גבוה, אבל זה כן משהו שאם נשפר אותו יכול לעזור לנו לשפר את יחס ההמרה):

לפניכם דוח דפי הנחיתה לאחר שהפעלתי עליו את הפילטר הנ”ל, שמציג את כמות הסשנים והבאונס של הדפים העיקריים אבל עדיין לא עונה לנו על השאלה – האם יותר דחוף לטפל בדף מספר 4 עם 74.83% באונס ו-28,371 סשנים, או שמא בדף 2 עם 79.63% באונס ו-13,264 סשנים בלבד?

כמובן שאפשר להפעיל שיקול דעת נבון ולקבל את ההחלטה באופן דיי פשוט, אבל בגלל שאנחנו אנליסטים שעובדים עם מספרים ולא עם תחושות בטן, ובגלל שאנחנו רוצים לקבל את ההחלטה באופן מושכל יותר, נשתמש בפיצ’ר חבוי בגוגל אנליטיקס שמבצע לנו את החישוב באופן אוטומטי ומסדר לנו באופן יורד את דפי הנחיתה שהכי דחוף לטפל בהם, אבל עושה את זה מתוך התחשבות בכמות הסשנים שהגיעו לכל דף כזה, או במילים אחרות – באופן משוקלל.

נסביר:

בברירת המחדל, דוחות האנליטיקס מסודרים לפי כמות הסשנים באופן יורד. אם תסתכלו בשורה למעלה תוכלו להבחין שה-Sort Type מוגדר כ-Default, כלומר מהגבוה לנמוך (או מהנמוך לגבוה אם בחרתם לסדר הפוך):

כדי להציג את הרשימה באופן משוקלל, כל שעלינו לעשות זה ללחוץ על עמודת ה-Bounce Rate כדי לסדר אותה בסדר יורד, ואז לבחור Weighted בתפריט ה-Sort Type… והופ:

תוכלו לשים לב שכעת הרשימה מסודרת מהבאונס הגבוה לנמוך אבל באופן משוקלל, כלומר גוגל אומרים לי שפחות דחוף לטפל בדף נחיתה מספר 10 (עם 18,781 סשנים) מאשר בדף נחיתה מספר 3, למרות שיש לו 40% פחות סשנים, בגלל שלדף 3 יש באונס גבוה ב-30% מהבאונס של דף 10.

סיכום

זה היה טיפ קצר על פיצ’ר חבוי ולא ממש מוכר בגוגל אנליטיקס. כמובן שאפשר להפעיל אותו גם על דוחות נוספים אבל דוח הבאונס הוא בין הדוחות הכי פופולאריים בגוגל אנליטיקס, ולכן כדאי מאוד לנתח אותו בעזרת הטכניקה הנ”ל.