אני מקווה שעשיתם את התרגיל שנתתי במייל הקודם, אבל גם אם לא – לא נורא!

כי במייל הזה אתן לכם 2 כללי אצבע פשוטים מאוד שיעזרו לכם להגדיר שאלות מנצחות עבור גוגל אנליטיקס.

בלי להגזים – אחרי השלב הזה אתם תהיו כבר ב-80% מהדרך.

אבל לפני שאני ממשיך – לחצו על התמונה או כאן וצפו בבקשה בסרטון ה(חצי)הומוריסטי הבא (1:24 דק’):



אל תמשיכו לקרוא לפני שתצפו בסרטון, אחרת לא תבינו את ההקשר של מה שאני הולך לכתוב.

……..

אז כמו שכתבתי במייל הקודם, כשאתם באים לשאול שאלות הייתי ממליץ לכם להסתכל על זה משני כיוונים – 

כיוון אחד – אילו מטרות אני, בתור בעל העסק, רוצה להשיג באמצעות האתר.

כיוון שני – אילו מטרות הגולשים שלי רוצים להשיג באתר.

שני הכיוונים הללו יעזרו לכם לנסח שאלות מדוייקות, וכשיש שאלות מדוייקות – התשובות פשוט יקפצו לכם מתוך דוחות האנליטיקס.


הרי בינינו, כל אתר שלא תיקחו נועד לעשות שני דברים – לספק את צרכי בעל העסק, ולספק את צרכי הגולשים. 

ולכן הדבר הטריוויאלי ביותר כשאנחנו רוצים לנתח את ביצועי האתר, הוא לבדוק האם המטרות הללו הושגו, נכון?


בואו ניקח את הסרטון בתור דוגמא, ותראו כמה זה פשוט:

הלקוח הגיע לחנות במטרה לקנות זיתים.

אמה-מה, היו כל מיני דברים שהפריעו לו באמצע, ולכן, למרות שהוא כבר מצא את הזיתים – לקח לו יותר מדקה להוסיף אותם לעגלה.

אני לא אומר כרגע שדקה זה הרבה או מעט, אבל אני כן אומר, שבתור בעל החנות, היה מעניין אותי מאוד לדעת כמה זמן לקח ללקוח שלי להשיג את המטרות שלו.

אולי אם אצליח לצמצם את הזמן הזה – כמות הרכישות תגדל.


אם אני ממשיל את זה לאתר איקומרס, היה מעניין אותי לדעת כמה זמן לקח לגולש להוסיף את המוצר לסל.

כמו כן, מעניין אותי האם היו דברים שמנעו ממנו להוסיף לסל או עכבו אותו בתהליך, ופגעו בחווית המשתמש.


אבל רגע, כמה זמן לקח לו להוסיף את המוצר לסל – ממתי?

האם אני מתחיל למדוד מרגע הכניסה לאתר או מרגע הכניסה לעמוד המוצר?

זה כבר תלוי בהשערה שלכם, בהיפותזה שאותה אתם מנסים להוכיח או להפריך באמצעות הנתונים של גוגל אנליטיקס.


לדוגמא – זה מה שאני הייתי שואל את עצמי:

אותי היה מעניין לדעת כמה זמן לקח לגולש להוסיף מוצר לסל מהרגע בו הוא נכנס לעמוד המוצר, בהשוואה ליתר המוצרים/קטגוריות שיש לי בחנות (חשוב מאוד!!).

ההיפותזה שלי היא, שבמוצרים/קטגוריות שבהם זמן ההוספה לסל ארוך יותר, גם יחס ההמרה נמוך יותר.

כלומר יש משהו באותם עמודי מוצרים/קטגוריות שמעכב את הגולשים, ואפילו גורם להם לוותר על הרכישה.

כמובן שזה לא מחייב, אבל זה בדיוק הרעיון של השערה. השלב הבא יהיה לבדוק האם היא נכונה או לא.


עכשיו, לאחר שיש לי השערה ביד, אני אבנה דוח פשוט עם רשימת המוצרים ו/או הקטגוריות, כאשר ליד כל אחד מהם מצויין הזמן שלקח להוסיף אותם לסל.

נכון, הנתון הזה לא קיים באנליטיקס, אבל ברגע שאני יודע מה אני רוצה לדעת – קל מאוד לבקש מהמתכנת שיעשה מה שצריך כדי לספק לי את המידע הזה.

(כמובן שאני יכול לעשות את זה בעצמי עם התג מנג’ר, אם אני יודע איך).


בכל אופן מה שהיה חשוב לי להדגים לכם זה שהשאלה צריכה לנבוע מתוך הסתכלות על המציאות. ולא מתוך הסתכלות על הדוחות.

אני לא סתם אומר לכם שהשאלות זה 80% מהעבודה, כי ברגע שיש שאלות – התשובות פשוט קופצות מתוך הדוח ישירות לעיניים שלכם.


בואו נמשיך את הדוגמא איתה התחלתי

נגיד שמצאתי שיש עמודי מוצרים בהם זמן ההוספה לסל ארוך מהרגיל.

מה עכשיו? מה אני עושה עם המידע הזה?

שאלה מצויינת, והתשובה עליה פשוטה – 

עכשיו אני שוב אעזוב את דוחות האנליטיקס, ואסתכל על אותם עמודי מוצרים בעיניים בוחנות.

אני אנסה להכנס לראש של הגולש (עד כמה שאצליח), ואעלה השערות לגבי הדברים שאולי מעכבים או גורמים לו שלא להמשיך בתהליך הרכישה.

אולי כפתורי השיתוף מוציאים אותו מפוקוס?

אולי לא מספיק ברור האם אפשר להחזיר את המוצר, או מהם תנאי האחריות?

אולי לא רשום כמה יעלה המשלוח וכמה זמן הוא יקח?

הדוח הראשון שבניתי קודם הראה לי שההשערה שלי היתה נכונה, ועכשיו אני מעלה השערות נוספות כדי לבדוק למה זה קורה.

אגב, יש מצב שתצטרכו להטמיע events חדשים או אפילו כלי מעקב נוספים כדי לבדוק האם ההשערות הללו נכונות, אבל שוב פעם – אני קודם כל שואל את השאלות, ורק אחר כך ניגש לאנליטיקס ומנסה לענות עליהן באמצעות הדוחות.

אתם מבינים למה זה שונה לחלוטין ממה שכולם עושים?!

רוב האנשים שואלים את עצמם “למה הגולשים לא עושים את מה שאני רוצה”, ומצפים שדוחות האנליטיקס יספקו להם תשובה.

העניין הוא שגוגל אנליטיקס, או כל מערכת אנליזה אחרת, לא יודעת לספק תובנות.

לא בגלל שהיא לא רוצה. היא פשוט לא יכולה.

התובנות יגיעו רק לאחר שתבצעו את הפעולות הנדרשות – 

תעלו השערות לגבי הגורם המפריע, תוודאו שהמידע הזה מופיע באנליטיקס (ואם לא – תטמיעו מה שצריך), ורק אז תלכו לדוחות ותבדוק האם ההשערות שלכם היו נכונות.

קפיש?

יופי.

את המייל הבא אשלח מחר בשעה 10:00, ובו אחשוף בפניכם את הטעות הקריטית שאנשים עושים כאשר הם מנסחים שאלות עסקיות.


יאללה תנו בראש, 

שוקי “אחד חכם ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול” מן


נ.ב.

זוכרים את הבכיר בפייסבוק שלא רצה למדוד כמה גולשים נכנסו ל-messenger בחודש?

עכשיו תראו למה זה דווקא מאוד הגיוני.

בהתאם למה שלימדתי אתכם היום – האם המטרה של פייסבוק היא שגולשים יכנסו ל-messenger או ישתמשו בו?

ברור שגולש שפותח את האפליקציה בלי לבצע שום פעולה – לא שווה כמעט כלום.

אבל אם ככה – מה בדיוק נחשב ל”שימוש באפליקציה”?

אחרי איזו פעולה אני צריך לעקוב כדי להגיד שהגולשים “עשו שימוש באפליקציה”?

במייל הבא אגיד לכם מה פייסבוק עושים, ואיך גם אתם יכולים ללמוד מזה לגבי המדידות באתר שלכם.