והפעם קבלו טיפ מהיר שיעזור לכם לחסום את התנועה של עצמכם מגוגל אנליטיקס.
הטיפ הזה פשוט מציל אותי בימים אלו שאני עובד על האתר של כנס All Things DATA ומבצע בו שינויים בלי סוף, כולל רכישות דמו ובדיקות שהכל עובד כמו שצריך, ואם את כל הדאטה הזה הייתי שולח לחשבון האנליטיקס האמיתי שלי זה היה משבש לי את הנתונים בצורה משמעותית.
אז יש את השיטה הרגילה של הוספת פילטר שמסנן IP, אבל כיום שיש כל כך הרבה מכשירים וה-IP יכול להשתנות כל הזמן זה פחות יעיל, במיוחד בחברות גדולות שבהן יש כמה IPs והעובדים יכולים לעבוד מהבית ולהתחבר מהמון מכשירים.
הפתרון שאני רוצה להציג הוא פשוט – סינון לפי localStorage.
לוקאל סטורג’ הוא אחסון פנימי של הדפדפן שדומה מאוד לקוקיז.
יש לו כמה יתרונות (וחסרונות) שלא זה הזמן להכנס אליהם, אבל בגדול מה שאנחנו הולכים לעשות זה ליצור ערך ב-localStorage של הדפדפן שלנו, ואז באמצעות התג מנג’ר לבדוק האם הערך הזה נמצא. אם כן – התגים של האנליטיקס ישלחו את ההיטים לחשבון פיקטיבי ולא לחשבון האמיתי כדי לא לשבש לנו את הנתונים.
שלב ראשון – שמירת ערך מזהה כלשהוא ב-localStorage:
כל שעלינו לעשות זה להכנס ל-console של הדפדפן ולכתוב את השורה הבאה:
|
1 |
localStorage.setItem('internalTraffic','yes') |
אגב זה ממש לא משנה מה תכתבו שם, העיקר שתהיו עקביים ושזה יהיה משהו ייחודי שיזהה אתכם בתור תנועה פנימית.
אם תלכו עכשיו לעמודת Application ותלחצו על הדומיין שלכם תחת Local Storage תראו שהערך נוסף לאחסון של הדפדפן:
שלב שני: משיכת הערך מתוך ה-localStorage
ניצור variable פשוט בתג מנג’ר מסוג Custom JavaScript, שבכל פעם שנקרא לו הוא יחזיר את הערך שנמצא בתוך הלוקאל סטורג’ שיצרנו:
שלב שלישי: התאמת ה-ID של החשבון לפי הערך שב-localStorage
ניצור variable מסוג lookup table, שמקבל את הנתון מה-variable הקודם שיצרנו בשלב #2, ובודק האם הוא שווה ל-“yes” – אם כן: הוא מחזיר ID פיקטיבי של גוגל אנליטיקס (כי זה הטראפיק שלכם), אחרת: הוא מחזיר את ה-ID האמיתי:
הערה חשובה: אם אתם משתמשים ב-Google Analytics Variable, אתם צריכים להכניס אותו בשדה של Set Default Value ולא רק את ה-ID של החשבון.
שלב רביעי: הטמעת “מתג ההחלפה” של ה-ID בתגים
עכשיו אתם פשוט צריכים לשים את ה-GA ID הזה בכל התגים שלכם, כדי שבמידה והוא יזהה שזה הטראפיק הפנימי שלכם הוא ישלח אותו להונלולו במקום לחשבון שלכם.
למעשה, לא בטוח שאתם צריכים את השלב הזה כי אם אתם כבר משתמשים ב-variable קבוע בתור ה-Tracking ID, הייתם יכולים פשוט לערוך אותו ולהפוך אותו ל-lookup table במקום מה שהיה לכם עד היום.
זהו
אם אתם המשתמשים היחידים באתר – מה שעשיתם עד עכשיו זה מספיק.
אם יש עוד משתמשים, אז כדאי להכניס את שורת הקוד של שלב #1 בתוך תג Custom HTML, לתת לו טריגר ששולח את התג אם יש פרמטר מסויים ב-URL, ואז לשלוח את הלינק הזה לכל העובדים ולבקש מהם שיכנסו מכל המכשירים שברשותם.
יצירת התג:
משתנה שאוסף את הערך של הפרמטר internal:
טריגר שבודק האם אחרי הפרמטר internal מופיע true (או כל דבר אחר שתרצו):
ואז הלינק שתשלחו לכולם יהיה משהו כמו זה: www.site.com?internal=true
בהצלחה!